לירון שיינקמן - משרד עורכי דין וגישור | חוק גישור חובה
16298
rtl,page-template,page-template-full_width,page-template-full_width-php,page,page-id-16298,ajax_fade,page_not_loaded,,qode-title-hidden,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-10.0,wpb-js-composer js-comp-ver-4.12,vc_responsive

החוק החדש

ביום 17.7.16 נכנס לתוקפו חוק חדש – חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה – 2014, המכונה בלשון עממית "חוק הגישור" או "חוק גישור חובה" – אשר הביא למהפכה בתחום הגירושין ודיני המשפחה.

 

המצב טרם חקיקת החוק

טרם חקיקת החוק, בני זוג אשר נקלעו לסכסוך ולא היו מעוניינים בגירושין בהסכמה, פנו לעורכי דין והגישו באמצעותם תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הרבני.

הגשת התביעות נעשתה בדרך כלל בהפתעה, והיתה מלווה בצווים זמניים כגון צווי עיקול ומניעה זמניים, צווי עיכוב יציאה מן הארץ וכיוצ"ב. כתבי התביעה תיארו את העובדות מנקודת מבטו הסובייקטיבית של התובע, וכללו לעיתים קרובות גם האשמות והכפשות.

הגשת תביעה ע"י אחד מבני הזוג גררה, לרוב, הגשת תביעות נגדיות מצד בן הזוג האחר, ובכך הביאה להסלמה של הסכסוך ולהתמשכותו. בישראל, תרם להסלמת הסכסוכים המשפחתיים גם קיומו של "מרוץ הסמכויות" – האפשרות של בן זוג לבחור את הערכאה השיפוטית אשר תדון בסכסוך על ידי הקדמת בן הזוג האחר בהגשת התביעה.

 

הרציונל העומד ביסוד החוק והמניעים לחקיקתו

עפ"י דברי ההסבר להצעת החוק, בניגוד לסכסוך "רגיל" בין צדדים זרים, בעלי הדין בסכסוך המשפחתי יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה ש"החבילה" מתפרקת, כהורים לילדים משותפים אשר יש להם אחריות משותפת לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית.

ניסיון רב שנים מראה, כי קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה, בהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, חקירות פרטיות, וראיות אחרות וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות יצרה מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, הקצינה את עמדות הצדדים ובכך הקשתה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי – רגשי.

יתר על כן, הניסיון מלמד, כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו על ידי השופט או הדיין בניגוד לרצון אחד הצדדים.

המחקרים גם מראים באופן מובהק, שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין על מצבם הרגשי של ילדים, ועל החרפתן של השפעות אלה ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה לפני הגשת התביעה, מונעת ברוב המקרים את הצורך בהתדיינות בבית המשפט, ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם.

 

המצב עפ"י החוק החדש

עפ"י החוק, במקום להגיש תביעות מפורטות, על בן הזוג המעוניין לפתוח בהליך בביהמ"ש או בבית הדין להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" –בקשה תמציתית שלא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.

לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישות מהו"ת), שאמורות להתקיים בתוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה, במסגרתן ייערך על ידי גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ובדיקה עם הצדדים של רצונותיהם וצרכיהם.

לצדדים יינתן בפגישות מידע על הדרכים האפשריות העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, לרבות באמצעות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי ועוד, ועל דרכי ההתמודדות עם השפעותיו של הסכסוך. כמו כן, ניתן יהיה לקבוע בפגישות אלו, בהסכמה, הסדרים זמניים בעניין מזונות והסדרי שהיה.

בתום המפגשים שייערכו, יודיעו הצדדים האם ברצונם להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, אם במסגרת יחידת הסיוע ואם באמצעות פנייה למגשר חיצוני, או שברצונם לקיים התדיינות משפטית, שאז יוכלו להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים.

יודגש, כי כל עוד מתקיימות פגישות המהו"ת, לא יתקיימו דיונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני אלא במקרים מיוחדים כגון אלימות במשפחה. יחד עם זאת, עפ"י התקנות שנחקקו מכוח החוק ניתן יהיה לבקש ולקבל סעדים זמניים לשמירת המצב הקיים גם במהלך 45 הימים הללו, וכן ניתן יהיה להגיש בקשות לסעדים דחופים, במקרים המנויים בתקנות.

עוד יודגש, כי בניגוד לדעה הרווחת, פגישות המהו"ת אינן פגישות "גישור חובה". החוק מחייב אמנם את בני הזוג להשתתף בפגישות המהו"ת, להקשיב למידע המסופק להם ע"י יחידת הסיוע ולבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום והסכמה, אך הוא אינו מחייב את בני הזוג לפנות לגישור, שכן הגישור, במהותו, הינו הליך רצוני שלא ניתן לכפותו.

 

למה חשוב להיות מיוצג ע"י עו"ד גם טרם ובמסגרת הבקשה ליישוב סכסוך?

מאחר והבקשה ליישוב סכסוך הינה בקשה תמציתית שאינה כוללת את עובדות המקרה, אין הכרח להיות מיוצגים בבקשה, ולכאורה, כל אחד מהצדדים יכול להגישה בעצמו, ללא עו"ד.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש, כי טרם פתיחת בקשה ליישוב סכסוך רצוי ואף חיוני לקבל ייעוץ משפטי באשר לדין החל עליך מבחינת המשטר הרכושי, הזכויות, החבויות, הסדרי המשמורת הנהוגים, היקף המזונות וכיוצ"ב כמו גם באשר לדרכים והשיטות השונות ליישוב הסכסוך.

מעבר לייעוץ המשפטי הספציפי – המותאם לעובדות המקרה שלך – בפגישות הייעוץ אסביר לך בהרחבה על הצפוי לך במסגרת פגישות המהו"ת ואכין אותך לפגישות אלו. יחד נבחן האם די בהגשת בקשה ליישוב סכסוך או שמא יש צורך גם בסעדים זמניים / דחופים וכיוצ"ב.

חשוב להבין, כי בשלב הראשוני של פגישות המהו"ת, עוה"ד המלווה את הלקוח מצוי בעיקר "מאחורי הקלעים" ותפקידו הינו לתת ייעוץ, הכוונה וליווי ללקוח. יודגש, כי לפגישת המהו"ת הראשונה לא ניתן להגיע יחד עם עורך דין, היות והפגישה היא אבחונית – טיפולית. לפגישות הבאות ייתכן ותוכל להגיע יחד עם עו"ד מטעמך במידה ובפגישה ייעשה ניסיון ליישוב הסכסוך. במידה והלקוח מחליט לפנות לגישור, עוה"ד ימשיך ללוות את הלקוח במתן ייעוץ – כולל ייעוץ באשר להסכם הגירושין שיתגבש בגישור – עד לחתימתו ואישורו של הסכם זה וביצוע הגט בבית הדין הרבני.

במידה והלקוח יחליט, בתום פגישות המהו"ת, שלא לפנות לגישור, תפקידו של עוה"ד הינו להכין ולהגיש את התביעות הנדרשות ולנהל את ההליך.